ימים של סיום והתחלת שנה - מחשבות אישיות
- מירי שטרן־לב
- 31 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 3 דקות
ימים של סיום שנה ותחילתה של שנה חדשה...
מה בין ראש השנה בלוח העברי לבין ראש השנה האזרחית ? מחשבות אישיות.
לפני מספר ימים שיתפתי את אחת מחברותיי שאני עושה בימים אלו סיכומים ותכנונים, והיא שאלה אותי האם אני עושה זאת גם בתשרי.
האמת? לא.
והתשובה שלי הביאה אותי להרהורים- מה בין ראש השנה לראש השנה...
מעבר לעובדה שהאחד מרגיש "שלנו" והאחר מרגיש מעט יותר זר (על אף שעל פיו אנו עובדים ומנהלים את חיינו), מה מייחד את ההבדלים בתחושה שלי בין ערב ראש השנה לבין ראש השנה האזרחית?
בקצרה – התכנסות רכה אל מול עשייה.
ויותר בהרחבה ....
ערב ראש השנה העברי מזמין אותנו להתכנסות רכה, לשאלת שאלות, לחשבון נפש, לאהבה, למשפחתיות.
נדמה כאילו כולם מתמזגים בערב זה יחד עם האור הרך של בין-ערביים, הנכנס הביתה ומזמין אותנו למבט פנימה אל עצמנו באהבה, ברוך ובשמחה. גם אם איננו פוקדים את בית הכנסת נפגוש ביום הזה את אווירת החג.
ערב ראש השנה האזרחית מזמין אותנו להתבוננות שונה. לרצון לקבל החלטות, לתכנן, לשים מטרות – במילים אחרות לנוע, לפעול.
בכ"ט באלול יורדת שמיכה עדינה של שלווה ושקט, וב- 31 בדצמבר נשמעים צלילי תנועה.
בעיניי זה נפלא וזה נפלא ! לכל אחד המקום שלו במרחב האישי.
אם גם את.ה מאלו שמסכמים ומתכננים, אני מזמינה אותך לשתף אותי בתהליך שלך.
אישית אני אוהבת לסכם מתוך הודיות (כבר שיתפתי בכך) להודות על הטוב שהיה ולהודות על הטוב שיהיה.
לפני כשנתיים אימצתי לי מנהג לסכם את השנה דרך התבוננות באלבום התמונות שלי בטלפון.
מעין מסע בזמן אל כל הדברים שעשיתי בשנה שתיכף מסתיימת. דפדוף שכזה בתוך ים הזיכרונות מעורר את בלוטות הרגש. המקומות, האירועים, ההופעות, הטיולים ורגעי המשפחה... להיזכר, לחבק ולהודות.
אני מדפדפת בין התמונות, עוצרת לרגע ומאפשרת לעצמי את התרחבות הלב עם הזיכרון. הרי לאותו הרגע הייתה משמעות בעיניי, שאחרת לא הייתי עוצרת לצלם ולהנציח אותו.
זו יכולה להיות תמונה של הנכדה המתוקה שלי, אדם יקר לליבי, חברה שמצאנו רגע בתוך להט החיים להנות יחד מכוס קפה או יין, תבשיל או מנה מיוחדת שהגיעה לשולחני (גם בבית ולא רק במסעדות), שלט ברחוב שקרא לי לצלם אותו או זווית של בית, משעול, מרפסת או אדנית בחלון...
ה-כל! כל תמונה נושאת זיכרון.
לפעמים זהו זיכרון שמפעיל את בלוטות השמחה וקמטי החיוך מתרחבים ומעמיקים ואולי אפילו את בלוטות הצחוק, ולפעמים אלו בלוטות הדמעות שמתעוררות ורגש חונק את הגרון.
בכל זאת שנים-עשר חודשים זו חתיכת תקופה והחיים קורים.
וכך התמונות מתחלפות על פני חודשי השנה ואני בהודיה על הרגעים הללו שנתפסו בעדשת המצלמה וזמינים לי כדי להזכיר ולחדש את התחושה.
ואיתה, עם התחושה הזו, אני מייצרת לי בראש את התמונות של השנה הבאה, מתוך הודיה על הימים שיבואו ויביאו איתם את המיוחד להם.
ערב השנה האזרחית החדשה...
איך תיראה השנה הבאה ? האם אנחנו יכולים ליצור אותה? (אני מאמינה שכן).
ואם גם את.ה מרגישים כמוני, אני מזמינה להקשיב לפודקאסט הנפלא של ליאת שפר בן-יעקב.
קשה לבחור בין 259 הפרקים הנהדרים, אז אניח כאן את האחרון, שמבקש להאיר ולהרחיב על יצירת מציאות.
כי באמת באמת כולנו מייצרים מציאות, אז בואו נייצר את המציאות שאנחנו רוצים.
אני בהודיה לך, על שקראת את מחשבותי והגיגיי ליבי ועל שביקרת באתר שלי וביקשת להצטרף אל רשימת התפוצה.
בינתיים זו רשימה די קצרה ואשמח להרחיב אותה ולצרף עוד א.נשים, (אני מבטיחה לא לחפור יותר מדי....).
מאחלת לכל אחת ואחד שנה אזרחית טובה. טובה באמת!
כמו שסבי היה אומר - שכל משאלותיכם תתגשמנה לטובה.
שיבואו עלינו ימים טובים,
ושנחזיר במהרה את רן גואילי הביתה.
תודה לך על האפשרות לשלוח אדוות של טוב, ואם מתאים לך לכתוב לי מהגיגי ליבך, אשמח לשמוע ממך ואני מבטיחה להשיב.
שלך,
אה, ועוד דבר... מאחר ורשימת התפוצה בשלבי בנייה, עדיין אין כפתור להסרה אוטומטית, אבל אני מבטיחה שאם תבקש.י שאמחק את כתובת הדוא"ל שלך (אני ממש מקווה שלא...), אמלא את בקשתך.
והנה כאן הקישור לפרק בפודקאסט של ליאת שפר בן-יעקבhttps://open.spotify.com/episode/5JHBzUjP9aL9SzsBtrjdkr
תגובות